תיקון 190: מה זה, איך המנגנון עובד ולמי הוא רלוונטי

בשוק ההשקעות בישראל יש מכשיר אחד שנהוג לכנותו "הסוד של בני 60 פלוס", והוא כמעט לא מוכר למי שצעיר מכך: תיקון 190. מדובר בשם קצת מרתיע — הרי זה פשוט מספר של תיקון חקיקה — אבל מאחוריו עומד מנגנון שמושך אליו כספים פנויים רבים, בעיקר של אנשים לקראת פרישה או אחריה.

כדי להבין מדוע הוא כה פופולרי, צריך להבין מה הוא בעצם עושה: הוא לוקח כסף נזיל, שכבר שולם עליו מס, ומאפשר להשקיע אותו במעטפת של קופת גמל — שבה המיסוי בעת המשיכה נמוך משמעותית מזה של חשבון השקעות רגיל.

מה זה תיקון 190

תיקון 190 הוא כינוי לתיקון מספר 190 לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף בשנת 2012. עד אז, כספים שהופקדו בקופת גמל שלא במסגרת פנסיונית היו כפופים לכללי מיסוי מורכבים ופחות אטרקטיביים. התיקון יצר מסלול ברור: אדם יכול להפקיד סכום חד-פעמי בקופת גמל, הכסף מושקע בשוק ההון, והוא נשאר נזיל — כלומר ניתן למשיכה בכל עת.

הייחוד אינו בהשקעה עצמה, שדומה לכל קופת גמל, אלא בכללי המס שחלים על הכסף כשמושכים אותו. כאן נכנס ההבדל המשמעותי מול חשבון בנק או תיק ניירות ערך רגיל.

איך המנגנון עובד — שני מסלולי יציאה

הכסף שהופקד לפי תיקון 190 מציע שני מסלולי משיכה, ולמפקיד יש בחירה ביניהם בהתאם לצרכיו:

• משיכה הונית (סכום חד-פעמי). מבן 60, ובכפוף לתנאי הקצבה המזערית, ניתן למשוך את הכסף כסכום אחד. הרווחים ממוסים במס רווחי הון של 15% נומינלי — כלומר על כל הרווח הנומינלי, בלי התחשבות באינפלציה.
• היוון לקצבה. ניתן להמיר את הצבירה לקצבה חודשית, ובמקרים רבים קצבה זו פטורה ממס לחלוטין. זהו מסלול שמושך את מי שמעדיף הכנסה שוטפת על פני סכום חד-פעמי.

למה ה-15% הנומינלי כל כך משמעותי

ההבדל בין 15% ל-25% נשמע כמו עשר נקודות אחוז, אבל ההשוואה מורכבת יותר, ודווקא לטובת תיקון 190. בחשבון השקעות רגיל, מס רווחי ההון הוא 25% על הרווח הריאלי — כלומר לאחר קיזוז האינפלציה. בתיקון 190, המס הוא 15% על הרווח הנומינלי, ללא קיזוז אינפלציה.

בתקופות של אינפלציה נמוכה, ה-15% הנומינלי כמעט תמיד מותיר יותר בידי החוסך. בתקופות של אינפלציה גבוהה מאוד, הפער מצטמצם, כי בחשבון רגיל האינפלציה "אוכלת" חלק מהרווח החייב במס. אך ברוב התרחישים ההיסטוריים, המסלול של תיקון 190 הותיר בידי החוסך יותר כסף אחרי מס.

הטבלה מסכמת את ההבדלים העיקריים בין המסלולים (נכון ל-2026, להמחשה):

יתרון נוסף שרבים מייחסים לו חשיבות: בתוך מעטפת קופת הגמל אפשר לעבור בין מסלולי השקעה — למשל ממנייתי לסולידי — בלי שהמעבר ייחשב אירוע מס. בחשבון רגיל, כל מכירה של נייר ערך מייצרת חבות מס מיידית על הרווח.

למי המנגנון מתאים — ומה התנאים

תיקון 190 מדובר לרוב בהקשר של בני 60 ומעלה, בעלי כסף פנוי שאינם זקוקים לו באופן מיידי. התנאי המרכזי למשיכה ההונית המוטבת הוא קיום קצבה פנסיונית חודשית מזערית — כ-5,000 ש״ח נכון ל-2026. מי שעומד בתנאי זה יכול למשוך את יתרת הכספים כסכום חד-פעמי במס של 15%.

חשוב להדגיש שאין כאן הטבת מס בכניסה, בשונה מזיכוי המס על הפקדות לקרן פנסיה ולביטוח חיים. הכסף שמפקידים הוא כסף שכבר מוסה — משכר, מירושה, ממכירת נכס. לכן היתרון כולו מרוכז בצד היציאה. מי שמפקיד וזקוק לכסף לפני גיל 60, או לפני עמידה בתנאים, ימשוך אותו בשיעור מס גבוה יותר, ולכן האפיק נחשב מתאים לכסף "ארוך".

מקורות הכסף שנהוג להפקיד

הכספים שזורמים לתיקון 190 מגיעים לרוב ממקורות שכבר מוסו, והם "עודף" שאין לו ייעוד מיידי. דוגמאות נפוצות: תמורה ממכירת דירה שאין כוונה להשקיע מחדש בנדל"ן, כספי ירושה, פיצויי פרישה שנמשכו, או פשוט חיסכון שהצטבר בעו״ש ובפיקדונות בנקאיים בתשואה נמוכה.

ההיגיון המשותף לכל אלה הוא העברת כסף מ"מעטפת" ממוסה גבוה — כמו פיקדון או תיק ניירות ערך רגיל — למעטפת שממסה נמוך בעת המשיכה. מכיוון שהכסף ממילא אינו דרוש בטווח הקצר, אופק ההשקעה הארוך מאפשר גם לבחור מסלול השקעה בהתאם לרמת הסיכון הרצויה, בלי לחצי נזילות מיידיים.

תיקון 190 מול קופת גמל להשקעה

בשוק קיים מכשיר דומה בשמו — "קופת גמל להשקעה" — ורבים מתבלבלים בין השניים. שניהם קופות גמל שמחזיקות כסף נזיל, אך הם נבדלים במיסוי וביעד. קופת גמל להשקעה פתוחה לכל גיל ומיועדת לחיסכון שוטף, ואילו תיקון 190 ממוקד במי שכבר בגיל פרישה או קרוב אליו ומבקש למסות סכום גדול במס מופחת.

ההבדל המרכזי הוא שיעור המס במשיכה ההונית: בקופת גמל להשקעה חל מס רווחי הון של 25%, בעוד בתיקון 190, בכפוף לתנאים, המס יורד ל-15% נומינלי. מנגד, קופת גמל להשקעה גמישה יותר לצעירים ואינה מותנית בקצבה מזערית. הבחירה ביניהם נגזרת בעיקר מהגיל וממטרת הכסף.

נקודות שרבים בוחנים

מעבר לגיל ולתנאי הקצבה, יש כמה משתנים שנהוג לבחון לפני ובמהלך ההחזקה בתיקון 190:

1. דמי ניהול. כמו בכל קופת גמל, דמי הניהול משפיעים ישירות על התשואה נטו לאורך שנים, וניתנים לעיתים למשא ומתן.
2. מסלול ההשקעה. קופת תיקון 190 מציעה מסלולים מנייתיים, כלליים וסולידיים, וההתאמה נגזרת מאופק ההשקעה ומרמת הסיכון הרצויה.
3. תכנון בין-דורי. רכיב המוטבים הופך את התיקון לכלי שרבים מייחסים לו חשיבות בהעברת עושר, שכן הכספים עוברים למוטבים מחוץ להליך הירושה הרגיל.

היבט המיסוי הכולל של תכנון פרישה רחב יותר מתיקון 190 בלבד — הוא כולל גם את קיבוע הזכויות לפטור ממס על קצבת הפנסיה — וניתן לקרוא עוד בקטגוריית מדריכי המסים שלנו. כל מקרה שונה — הגיל, מקורות ההכנסה, גובה הקצבה והצרכים האישיים הם שקובעים אם המנגנון רלוונטי ובאיזה מסלול.