חיסכון לכל ילד — כל מה שצריך להבין על התוכנית

לכל ילד שנולד בישראל מאז ינואר 2017 יש חיסכון שצומח ברקע, בין אם ההורים שמו לב ובין אם לא. תוכנית "חיסכון לכל ילד" של המוסד לביטוח לאומי פותחת אוטומטית חשבון חיסכון לכל ילד שמקבל קצבת ילדים, ומפקידה אליו סכום קבוע מדי חודש עד שהילד מגיע לגיל 18.

הרעיון פשוט: לתת לכל צעיר בישראל נקודת פתיחה כלכלית קטנה בכניסה לבגרות. אבל מתחת לפשטות הזו יש כמה החלטות שההורה כן צריך לקבל — והן משפיעות על הסכום הסופי יותר משנדמה.

מה קורה אוטומטית ומה תלוי בך

ברירת המחדל פועלת בלי שתעשה דבר. הביטוח הלאומי בוחר עבורך גוף מנהל — בנק או קופת גמל — ומתחיל להפקיד. אבל שתי החלטות מרכזיות נשארות בידי ההורה, וכדאי להכיר אותן.

ההחלטה הראשונה היא היכן מנוהל הכסף: בקופת גמל להשקעה או בחשבון בנק. ההחלטה השנייה היא האם להכפיל את ההפקדה: ההורה רשאי להוסיף סכום חודשי זהה לזה של המדינה, שיילקח ישירות מקצבת הילדים. הכפלה זו מכפילה למעשה את קצב הצבירה לאורך 18 שנה.

אם לא בוחרים דבר, המדינה מפקידה את הסכום הבסיסי לגוף שבחרה עבורכם — וזה הכל.

הבחירה נעשית פעם אחת, אך אינה נעולה. אפשר לשנות את הגוף המנהל או את מסלול ההשקעה גם בהמשך, דרך אתר הביטוח הלאומי או מול הגוף שמנהל את הכסף. הרבה הורים כלל אינם מודעים לכך שהחשבון נפתח אוטומטית, ומגלים אותו רק כשהילד גדל — לעיתים אחרי שנים שבהן הכסף ישב במסלול ברירת המחדל שנבחר עבורם.

בנק מול קופת גמל: ההחלטה המרכזית

זו ההחלטה שמשפיעה יותר מכל אחרת על הסכום שיחכה לילד בגיל 18.

מכיוון שמדובר באופק של עד 18 שנה, זהו בדיוק סוג החיסכון שבו אפקט הזמן משמעותי. באופן כללי, על פני תקופה כה ארוכה, מסלולים חשופים לשוק ההון נטו היסטורית להניב תשואה גבוהה יותר מריבית בנקאית (להמחשה בלבד) — אם כי בדרך יש תנודות. יש הבוחרים במסלול מנייתי דווקא בשנים המוקדמות, כשאופק החיסכון ארוך, ובוחנים מעבר למסלול סולידי ככל שמתקרבים לגיל 18.

בתוך קופת הגמל אפשר לבחור בין מסלולי השקעה שונים: כללי, מנייתי, הלכתי, שרעי ועוד. הבחירה נעשית באתר הביטוח הלאומי או מול הגוף המנהל.

שווה להבין שהתנודתיות בשוק ההון אינה "סיכון" במובן הרגיל כשמדובר באופק כה ארוך. ילד בן שנתיים לא יזדקק לכסף במשך 16 שנה, כך שירידה זמנית בשוק היום אינה נוגעת לו בפועל — יש לו זמן רב להתאושש ממנה. דווקא בשנים האחרונות לפני גיל 18, כשהאופק מתקצר, יש הבוחנים מעבר למסלול סולידי יותר כדי לצמצם חשיפה סמוך למועד שבו הכסף עשוי להימשך.

הכפלת ההפקדה מקצבת הילדים

זו נקודה שרבים אינם שמים לב אליה. ההורה יכול לבקש שהביטוח הלאומי ינכה מקצבת הילדים סכום זהה לזה שהמדינה מפקידה, ויוסיף אותו לחיסכון. המשמעות: הצבירה החודשית מוכפלת.

הקצבה עצמה קטנה יותר בכל חודש, אבל הסכום שנצבר לילד לאורך 18 שנה גדל בהתאם. יש הרואים בכך דרך "כפויה" לחיסכון — הכסף מופרש לפני שהוא מגיע לחשבון העו״ש ומתפזר. מנגד, יש משפחות שמעדיפות להשאיר את מלוא הקצבה לצרכים שוטפים. אין כאן נכון או לא נכון; זו החלטה שתלויה במצב המשפחתי.

מה קורה בגיל 18 — ובגיל 21

כשהילד מגיע לגיל 18, הכסף עדיין לא משתחרר אליו אוטומטית. הנה השלבים:

מי שמשאיר את הכסף עד גיל 21, במקום למשוך בגיל 18, מקבל בונוס נוסף מהמדינה, והכסף ממשיך לצבור תשואה בינתיים. עד גיל 18 ההפקדות פטורות ממס; לאחר מכן, על הרווחים שנצברים חל מס רווחי הון של 25% (נכון ל-2026).

נקודה שמפתיעה הורים רבים: בגיל 18 הכסף אינו "נעלם" ואינו חייב להימשך. אפשר להשאיר אותו בקופה שימשיך לצבור, ואפשר גם להעביר אותו למכשיר חיסכון אחר. הבחירה מה לעשות עם הסכום — האם לרכב תיאוריה, ללימודים, לחיסכון להמשך או לכל מטרה אחרת — היא של הצעיר עצמו מגיל 18 ואילך (בהסכמת ההורה) ובאופן מלא מגיל 21. יש משפחות שרואות בכך הזדמנות חינוכית: הצגת החיסכון בפני הילד המתבגר כשיעור ראשון בניהול כסף.

שיקולים שנהוג לבחון

התוכנית פשוטה יחסית, אבל כמה נקודות חוזרות אצל הורים רבים. אחד השיקולים הוא דמי הניהול של הגוף המנהל — בקופות הגמל הם מוגבלים לתקרה שקבע המחוקק לתוכנית זו, נמוכה מהמקובל בשוק, וזו נקודה שנהוג להשוות בין הגופים.

שיקול נוסף הוא ההתאמה בין מסלול ההשקעה לאופק. אצל תינוק שזה עתה נולד אופק החיסכון הוא כמעט שני עשורים; אצל בן 15 נותרו שלוש שנים בלבד. יש הבוחנים את המסלול בהתאם לגיל הילד ומעדכנים אותו מעת לעת.

כדי לראות בעיניים כיצד הפקדה חודשית קטנה צומחת לאורך 18 שנה, אפשר לשחק עם ההנחות במחשבון ריבית דריבית. חומר נוסף על אפיקי חיסכון לטווח ארוך מרוכז בקטגוריית פנסיה.

אין תשובה אחת שמתאימה לכל משפחה. הרצון בנזילות, הנוחות עם תנודתיות שוק ההון והמצב הכלכלי הם חלק מהתמונה, והנתונים האישיים הם שקובעים כיצד לנהל את החיסכון של כל ילד.